בית דין רבני

מתגרשים ומתלבטים מה לעשות? האם לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני? או להגיש תביעת מזונות, ו/או משמורת ו/או רכוש בבית המשפט או בבית הדין? לשם כך, רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעו”ד שתחום עיסוקו הוא דיני משפחה וגירושין.

לאלה שאינם מבינים איך לפתוח תיק בבית המשפט או בבית הדין.

לפעמים מגיעים אנשים לבית המשפט ללא הכנה מוקדמת ללא מסמכים פונים לפקידת הקבלה ומבקשים להגיש תביעת גירושין, או תביעת מזונות, משמורת או רכוש ועוד עניינים המצויים בסמכות בית המשפט למשפחה, כשהם חושבים שהפקיד יכין עבורו את התביעה. אין זה כך.

ראשית, תביעת גירושין מוגשת אך ורק בבית הדין הרבני. (סמכות ייחודית)

הערה: יצויין כי בבית הדין הרבני ניתן להגיש תביעת גירושין בכתב יד ולכרוך בה נושאים נוספים.

שנית, מי שמגיע ללא מסמכים מתאימים לבית המשפט, פוגע בסיכויים שלו ובזכויות שלו לקבל את מה שמגיע לו.

סמכות:

לידיעתכם, הסמכות לדון בתביעת גירושין נתונה אך ורק לבית הדין הרבני וזאת במידה ומדובר בבני זוג יהודים אשר נישאו כדת משה וישראל (כדמו”י). אם אחד הצדדים אינו יהודי כי אז יש להגיש לבית המשפט תביעה להתרת נישואין.

כריכה:

בתביעה לגירושין ניתן לכרוך ( להוסיף לתביעת הגירושין ) מס’ נושאים נוספים אשר התובע/ת רוצה שבית הדין ידון בהם. ע”י הכריכה הוא מעניק למעשה לביה”ד סמכות לדון בהם. הנושאים שאותם ניתן לכרוך הם: מזונות אישה, משמורת קטינים והסדרי ראייה, רכוש.

בעת הגשת תביעת גירושין כרוכה, בית הדין בודק 3 פרמטרים ( קריטריונים ):

1. האם תביעת הגירושין כנה
2. האם הכריכה נעשתה כדין
3. האם הכריכה כנה.

אם אחד מהם אינו עומד באחד הפרמטרים הללו, כל העניינים שנכרכו יעברו להתדיין בבית המשפט למשפחה.

מירוץ סמכויות:

גם אם בן הזוג השני יגיש תביעה לבית המשפט למשפחה בנושא שכבר נכרך, לא תהא לבית המשפט סמכות לדון בנושא זה, וזאת משום שבן זוגו הקדים אותו בתביעה לבית הדין הרבני. בשל קיומם של שני מוסדות שיפוטיים – בי”ד רבני ובימ”ש למשפחה, אשר להם סמכות מקבילה לדון בתביעות, מי שאליו הגיעו התביעות ראשונים הוא זה שידון בהם. למעט, גירושין שלביה”ד הרבני סמכות בלעדית, ומזונות קטינים שלביהמ”ש למשפחה סמכות בלעדית.

הערה: אם הצדדים מסכימים פה אחד להעניק את הסמכות לבי”ד רבני לדון במזונות הקטינים כי אז הסמכות תהיה בידי ביה”ד.