חוק חזקת הגיל הרך

1. החוק כיום בעניין המשמורת של ילדים עד גיל 6 הנו חוק חזקת הגיל הרך.
2. החוק למעשה קובע כי ילדים עד גיל 6 יישארו אוטומטית במשמורת האם, אלא אם טובת הילדים תדרוש משמורת של האב או אחרת.
3. “חזקת הגיל הרך נקבעה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אולם, לאורך השנים חלו שינויים במציאות היומיומית. אם בעבר היתה חלוקת תפקידים בין הצדדים שבו האישה טיפלה בילדים בעוד הבעל עבד כדי לפרנס את המשפחה, הרי שעם חלוף השנים, התפקידים היטשטשו כאשר האישה החלה לצאת לעבוד. בית המשפט רואה \רואה לנגד עיניו את טובת הקטין, ואם טובת הקטין היא כי הקטין יהיה במשמורת האב, אזי הוא לא יהסס ליתן לאב את המשמורת, גם אם הקטין מתחת לגיל 6.
4. בתמ”ש (י-ם) 19660/07 פלונית נ’ אלמוני קבע כבוד השופט בן ציון גרינברגר כי בנסיבות המקרה, על אף שמדובר בקטינים המצויים בחזקת הגיל הרך, מצדיקות הן משמורת משותפת של שני ההורים, חרף התנגדות האם:

“ראשית, הלכה פסוקה כי שיקול זה הוא רק אחד מהשיקולים אשר יש לקחת בחשבון ביחס לקביעה בידי מי יוחזקו הקטינים, והיא אינה שיקול בלעדי. הוראות סעיף 25 לחוק מחייבות את בית המשפט לדון בעניין משמורתו של קטין על בסיס עיקרון “טובת הילד”. עיקרון זה טומן בחובו את מכלול השיקולים שיכולים להיות מובאים בחשבון והוא מתווה בפני בית המשפט את הכלל כי בחינתו של כל שיקול תיעשה מזווית הראיה של הקטין, מה היא טובתו וטובתו שלו בלבד. שנית, נחיצות החזקה מוטלת בספק כיום והיא נבחנת מחדש ואף אם היא עומדת על כנה, מן הראוי לציין שיש המתנגדים לה. שלישית, אין המדובר בענייננו בהענקת המשמורת לאב בלבד, תוך פסיקה בניגוד לחזקה, אלא המדובר בהמלצה למשמורת משותפת, וספק אם יש להסיק באופן גורף כי משמורת משותפת וחזקת הגיל הרך אכן סותרות זה את זו“.