חישוב מזונות על פי בית המשפט

תמ"ש 30397-12-15 פלונית ואח' נ' פלוני ( שו' מטלין ראשון לציון )

המחלוקת בין הצדדים בפסק הדין עסקה בעיקר בנושאים הבאים:

1. גובה דמי המזונות:

– האם טענה כי יש להותיר את דמי המזונות כפי שנפסקו בהחלטה הזמנית (1,300 ש"ח לכל ילד), ולחייב את האב ב-50% מעלות המדור (שכר דירה).

– האב טען כי סכום זה גבוה מדי, ושצרכי הקטינים אינם מצריכים מזונות בסכום כזה. הוא טען כי יש להפחית את הסכום ולחשב את דמי המזונות בהתאם לצרכים האמיתיים של הילדים ולמינימום שנפסק בדרך כלל (1,400 ש"ח לכל ילד).

2. הוצאות מדור ואחזקה:

– האם טענה כי נוכח הכנסותיה המצומצמות, על האב לשאת במלוא הוצאות המדור והאחזקה של הילדים.

– האב טען כי יש להתחשב בכך שהוא משלם משכנתא על הבית שבו מתגורר ושלא ניתן לדרוש ממנו לשלם גם את חלקה של האם בהוצאות המדור.

3. פוטנציאל השתכרות של האם

– האב טען כי האם לא מממשת את פוטנציאל ההשתכרות שלה ואינה עובדת במשרה מלאה, ולכן יש לחשב את השתכרותה הפוטנציאלית על פי הסכום שהיא יכולה הייתה להרוויח אילו הייתה עובדת במשרה מלאה.

– האם טענה כי היא עושה את מירב המאמצים לעבוד ולהשתכר, אך טענה שיש לה מגבלות שגורמות לכך שהכנסתה בפועל נמוכה יותר.

4. יחס ההכנסות בין הצדדים:

– האם טענה כי יחס ההכנסות בין הצדדים הוא 5.3:1 לטובת האב, ולכן יש להטיל עליו נטל גבוה יותר במזונות ובמדור.

– האב טען כי יחס ההכנסות הוא שווה יותר, ולכן יש לחשב את דמי המזונות בהתאם לכך.

5. חלוקת זמני השהות:

– לא הייתה מחלוקת מהותית בנושא זה, שכן הצדדים הסכימו על חלוקת זמני השהות כפי שפורטה בתסקיר הסעד.

6. הוצאות חריגות (חינוך, בריאות וכו'):

– הצדדים ניהלו מחלוקת על אופן חלוקת ההוצאות החריגות. האם טענה כי על האב לשאת בחלק גדול מההוצאות הללו, בעוד האב טען כי החלוקה צריכה להתבצע לפי יחס ההכנסות.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט הכריע במחלוקות הללו תוך יישום הלכת בע"מ 919/15, שקובעת את חלוקת המזונות בהתאם ליחס ההכנסות ולזמני השהות של כל הורה עם הילדים, תוך התחשבות בצרכים האמיתיים של הילדים. בפסק הדין, בית המשפט קבע את דמי המזונות באופן שמאזן בין טענות הצדדים, תוך שמירה על עיקרון השוויון וההוגנות.

 

ניתוח פסק הדין:

1. חישוב המזונות: בית המשפט קובע את דמי המזונות לכל ילד בהתאם לשילוב של יחס ההכנסות וזמני השהות של כל הורה עם הילדים. נקבע כי האב ישלם 867 ש"ח לכל ילד, סה"כ 2,601 ש"ח לשלושת הילדים.
2. חלוקת ההוצאות: מעבר למזונות, נקבע כי האב יישא גם בהוצאות מדור ואחזקה חלקיים של הילדים, וכן בהוצאות רפואיות חריגות והוצאות חינוך על פי יחס ההכנסות (66% על האב ו-34% על האם).
3. חלקם של הילדים במדור ואחזקה: נקבע כי יש להוסיף את חלקם היחסי של הילדים בעלות המדור והאחזקה של שני ההורים, כיוון שהילדים שוהים בשני הבתים.
4. החלטות נוספות: בית המשפט מדגיש כי התשלומים יתחילו מתאריך 10.5.18, ודמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן.

מסקנות:

פסק הדין מיישם את הלכת בע"מ 919/15, לפיה חישוב המזונות מתבצע לפי הכנסות ההורים וזמני השהות, תוך שמירה על איזון בין הצדדים והתחשבות בטובת הילדים. בית המשפט בוחר לייחס משקל משמעותי להכנסות בפועל ולפוטנציאל השתכרות של ההורים כדי להבטיח שכל הורה יישא בנטל בהתאם ליכולתו.

בית המשפט בחישוב המזונות משתמש בשיטה שמבוססת על הלכת בע"מ 919/15, שמטרתה ליישם חלוקת מזונות שוויונית ומבוססת על הכנסות ההורים וזמני השהות של הילדים אצל כל הורה. הנה פירוט השיטה בצורה מסודרת וברורה לפי שלבים (א-ת):

א. קביעת הכנסות ההורים:

1. בדיקת הכנסות ההורים: בית המשפט קובע את הכנסותיהם המדווחות של שני ההורים. במקרה זה, נקבע כי הכנסות האם הן 6,000 ש"ח לחודש והכנסות האב הן 11,654 ש"ח לחודש.
2. יחס ההכנסות: בית המשפט מחשב את יחס ההכנסות בין ההורים. במקרה זה, האם אחראית ל-34% מההכנסות והאב ל-66%.

ב. הערכת צרכי הילדים:

1. קביעת צרכים בסיסיים: בית המשפט מעריך את הצרכים הבסיסיים של כל ילד, שמוערכים במקרה זה ב-3,770 ש"ח לחודש.
2. חלוקת הצרכים בין ההורים: לפי זמני השהות עם כל הורה, נקבע שסכום זה יתחלק באופן יחסי. האם אחראית ל-57% מהצרכים (2,149 ש"ח) והאב ל-43% מהצרכים (1,621 ש"ח).

ג. חישוב דמי המזונות:

1. הכנסות בניכוי הוצאות: בית המשפט קובע מהו סכום המזונות שעל כל הורה לשלם, בהתאם ליחס הכנסותיו מול ההורה השני ולצרכים של הילדים. במקרה זה, האב מחויב לשלם לאם 867 ש"ח לכל ילד (סך הכל 2,601 ש"ח לשלושת הילדים).

ד. הוצאות נוספות:

1. הוצאות מדור ואחזקה: בית המשפט לוקח בחשבון גם את הוצאות המדור (שכר דירה) והאחזקה של הדירה בשני הבתים. כל הורה משלם את חלקו בהתאם ליחס ההכנסות, כאשר כל ילד מקבל מדור גם בבית האם וגם בבית האב.
2. הוצאות חינוך ורפואה חריגות: הוצאות אלה מחולקות גם הן לפי יחס ההכנסות, כך שהאב נושא ב-66% מהן והאם ב-34%.

ה. החלטות נוספות:

1. צמוד למדד: דמי המזונות יותאמו למדד המחירים לצרכן ויעודכנו כל 3 חודשים בהתאם.
2. תוקף ומועדי תשלום: התשלום הראשון יתבצע ב-10.5.18 ולאחר מכן בתחילת כל חודש.

ו. דיון והכרעה:

1. מזונות זמניים מול קבועים: בית המשפט דן האם להשאיר את המזונות הזמניים כפי שנקבעו או לקבוע סכום חדש על בסיס ראיות ועדויות שהוצגו בפניו.
2. פוטנציאל השתכרות: ההכרעה התמקדה גם בהבנת פוטנציאל ההשתכרות של שני ההורים, ובית המשפט קובע כי האם אינה מממשת את מלוא פוטנציאל השתכרותה.
3. חלוקת זמני שהות: נקבעה חלוקת זמני שהות שוויונית פחות או יותר, וזה משפיע על חישוב המזונות.

בפסק הדין, בית המשפט נשען על מספר ציטוטים מהלכות ומקורות משפטיים אחרים. הנה הציטוטים העיקריים והשימוש שלהם בהקשר לפסק הדין:

בע"מ 919/15:

– ציטוט: "שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך חלוקת החיוב ביניהם לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות, ובשים לב לחלוקת זמני השהות בפועל"

ציטוט זה שימש כדי להדגיש שבית המשפט חייב את שני ההורים לשאת במזונות הילדים לפי יכולותיהם הכלכליות ולפי זמני השהות של כל אחד מהם.

השופט פוגלמן – בע"מ 919/15:

– ציטוט: "פסיקת המזונות נעשית באמצעות איזון כולל של הכנסות המשפחה מכלל המקורות… במטרה להבטיח את טובת הילד".

– שימוש: בית המשפט השתמש בציטוט זה כדי לבסס את השיקולים בבסיס פסיקת המזונות, הכוללים התחשבות בהכנסות ההורים מכלל המקורות והבטחת טובת הילד.

הלכה כללית על חובת גילוי הכנסות:

– ציטוט: "כאשר צד בוחר להעלים נתונים בנוגע להכנסותיו, ואינו פורס את מלוא המידע הדרוש בפני המשפט, כך שבסופו של יום נותרת בפני בית המשפט תמונה חסרה וחלקית, מונע הדבר מבית המשפט הסקת מסקנות אמיתיות ונכונות בדבר מצבו הכלכלי. ברי, כי על צד זה לשאת בתוצאות התנהלותו, פן יצא הוא נשכר מחטאיו".

– שימוש: ציטוט זה שימש את בית המשפט להדגיש את החשיבות של גילוי מלא של ההכנסות מצד שני הצדדים, ובמיוחד להתייחסות לטענות שלא נתמכו בראיות מספקות מצד האם.

פס"ד גיא נ' גיא:

– ציטוט: "כאשר צד בוחר להעלים נתונים בנוגע להכנסותיו, ואינו פורס את מלוא המידע הדרוש בפני המשפט… מונע הדבר מבית המשפט הסקת מסקנות אמיתיות ונכונות בדבר מצבו הכלכלי".

– התייחסות: ציטוט זה שימש את בית המשפט להדגיש את החשיבות של גילוי מלא ושקיפות בכל הנוגע להכנסות הצדדים, במיוחד לאור המצב שבו צד אחד עלול להסתיר מידע חשוב.

– ציטוט: "על צד זה לשאת בתוצאות התנהלותו, פן יצא הוא נשכר מחטאיו".

– שימוש: הציטוט שימש כדי לתמוך בטענה שכל צד חייב לנהוג בשקיפות ולהציג את כל המידע הרלוונטי, אחרת הוא עלול לשאת בתוצאות.

בית המשפט הסתמך על ציטוטים אלו ואחרים כדי לבסס את הכרעותיו, תוך התחשבות במאזן בין טובת הילדים לבין זכויות ההורים.

להלן הציטוטים הנוספים שעליהם נשען בית המשפט בביסוס הכרעתו:

בע"מ 919/15:

– ציטוט: "שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך חלוקת החיוב ביניהם לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות".

– התייחסות: ציטוט זה מייצג את העקרון המרכזי בהלכת בע"מ 919/15, שבו שני ההורים נושאים באחריות למזונות ילדיהם על פי יכולותיהם הכלכליות וזמני השהות עם הילדים.

בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי:

– ציטוט: "פסיקת המזונות נעשית באמצעות איזון כולל של הכנסות המשפחה מכלל המקורות".

– התייחסות: ציטוט זה מדגיש את האיזון הכלכלי הכולל שצריך להיעשות בעת פסיקת מזונות, תוך התחשבות בהכנסות שני הצדדים ממגוון מקורות.

בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה:

– ציטוט: "בעת בחינת הכנסות הצדדים יילקחו בחשבון הן הכנסות בפועל והן פוטנציאל השתכרותם".

– התייחסות: ציטוט זה שימש את בית המשפט כדי להבהיר שיש להתחשב גם בפוטנציאל ההשתכרות של הצדדים, ולא רק בהכנסותיהם בפועל, במיוחד כאשר קיים חשש שאחד מהצדדים אינו מממש את מלוא יכולתו הכלכלית.

ציטוטים אלה שימשו את בית המשפט כדי לבסס את ההחלטות השונות בפסק הדין, כולל הקביעה על דמי המזונות, חלוקת ההוצאות, והערכת פוטנציאל ההשתכרות של הצדדים.

לסיכום:

בית המשפט בוחן את כל המרכיבים האפשריים כדי לקבוע מזונות הוגנים לכל הצדדים, כולל בדיקה של הכנסות ההורים, פוטנציאל ההשתכרות שלהם, צרכי הילדים וזמני השהות. שיטה זו נועדה להבטיח כי כל הורה ישלם בהתאם ליכולתו הכלכלית ולזמן שהוא מבלה עם הילדים, תוך שמירה על איזון ולקיחת בחשבון את טובת הילדים.