משמורת משותפת

מהי משמורת משותפת?

1. משמורת משותפת היא חלוקה שווה של שהיית הקטינים אצל כל אחד מהוריו כך כשהם שוהים זמן שווה פחות או יותר אצל ההורים. כמובן שעל מנת שהמשמורת המשותפת תצלח על ההורים לקיים תקשורת והידברות טובה, וזאת על מנת להיות שותפים להחלטות גורליות בחיי הקטינים.
2. ההלכה הנוהגת לעניין קביעת הסדר של משמורת משותפת נכתבה בהרחבה בפסקי הדין בתמ”ש 7856-02-10 ש.א. נ’ ס.י.א., 23.7.12 וכן בתמ”ש (משפחה ר”ל) 28951/09 א. ג. ג. נ’ ת. שם נחקרו שני מומחים מאוניברסיטת חיפה שהביעו עמדתם המקצועית בשאלת המשמורת המשותפת).
3. בבוא בית המשפט להכריע בעניין המשמורת עליו להציב מול עיניו עקרון מנחה מרכזי אחד והוא טובת הילד, אשר יסודותיו נקבעו בסעיפים 15 ו-17 לחוק הכשרות. פרידת הורים ופירוק המסגרת המשפחתית בה גדל הילד לעולם פוגעת באינטרסים שלו משום שטובתו דורשת מערכת יציבה ומוכרת המתקיימת באמצעות שני ההורים. לכן, שקילת טובת הילדים בקשר למשמורת ולהסדרי הראייה היא בבחינת הרצון להשיג את הרע במיעוטו. על עקרונות אלו עמדה כב’ השופטת דורנר ברע”א 4574/00 פלוני נ’ אלמוני, לעיקרון טובת הילד כעיקרון עצמאי, יחיד ומנחה בנוגע למשמורת קטינים התייחס כב’ השופט דנציגר (ר’ ע”מ 10060/07 פלונית נ’ פלוני, כב’ השופט דנציגר מדגיש כי המושג טובת הילד הוא מושג אמורפי שיש לצקת בו תוכן בהתאם למקרה הקונקרטי ולנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה (ראה גם פסק דינה של כב’ השופטת ארבל בבע”מ 27/06 פלוני נ’ פלונית, פורסם בנבו, 1.5.06, בסעיף 11 לפסק הדין). על טובת הילד נאמר כי זהו: “עיקרון שהוא עמוד האש לאורו הולכים כל הגורמים העוסקים בהגנה על שלומם ורווחתם הפיסית והנפשית של קטינים” (בע”מ 4746/13 פלונית נ’ עו”ס לחוק הנוער, פסקה לחוות דעתו של השופט י’ עמית (4.7.13) (להלן עניין פלונית)). טובת הילד היא ראשית והיא אחרית, ואותה על בית המשפט לשוות לנגד עיניו, ולא רק הוא – אלא כל המטפלים ומחווי הדעה” בע”מ 5558/13 פלונית נ’ פקידת הסעד לפי חוק הנוער, עיריית בת ים.
4. הגישה איפה של בתי המשפט לראות במשמורת המשותפת את הדרך המועדפת לשם הבטחת טובת הקטין, ככל שהדבר ניתן. ראה בעניין זה גם (ר’ תמ”ש (משפחה טב’) 12148-04-10 ס.ג. נ’ ע.ג. תמ”ש (משפחה קר’) 10440/07 פלונית נ’ פלוני.
5. בתי המשפט קבעו תנאים מקדימים לקביעת אחריות הורית משותפת (“משמורת משותפת”):
   1. מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים.
   2. רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם.
   3. רצון הילד.
   4. מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים.
   5. קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים.
   6. מגורי ההורים בסמיכות זה לזו ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם.