משמורת, מה אומר החוק

עת הוחלט על פירוק התא המשפחתי על הצדדים לקבל החלטות הרות גורל הנוגעות לילדיהם הקטינים כגון היכן יתגוררו הילדים, איזה חינוך ירכשו וכ’ו.

מה אומר החוק?

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ”ב-1962 קובע כי ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. כלומר, כאשר הורה מוכרז כמשמורן, ההורה השני לא איבד את מעמדו כאפוטרופוס על הילדים.

מעמד האופוטרופסות טומן בחובו את הזכות והחובה לדאוג לצורכי הקטין, בין היתר: חינוכו, בריאותו ניהול נכסיו וכל היוצא בזאת. שני ההורים הם האפוטרופסים של הקטין ולכן שניהם זכאים להביע דעתם בעניינים אלו וזאת בלי קשר לזהות ההורה המשמורן.

בהיעדר הסכמה בין הצדדים בנוגע לזהות ההורה המשמורן והסדרי הראייה, אלו יקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני, בהתאם למקום בו מתקיימת ההתדיינות בין הצדדים.

העיקרון המנחה הוא טובת הילד כאשר זאת נקבעת בדרך כלל על ידי תסקיר סעד של עובדת סוציאלית.

כמובן שהצדדים יכולים הגיע להסכמות בעניינים אלו בעצמם, אך הסכמות הצדדים חייבות לקבל אישור בית משפט או בית דין אשר יבחן האם ההסכמות אינן נוגדות את טובת הקטין.

כמו כן, החלטות בעניין משמורת והסדרי ראייה לעולם אינן חלוטות וניתן לפנות לערכאה במידה ועולה הצורך בשינוי ההסדרים.