הצרכים הבסיסיים הם: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור, חינוך, בריאות ותחבורה.
כמובן שצרכים אלה נמדדים על פי צרכי הקטין ולא על פי מצבו הכלכלי של האב לטוב או לרע.
בית המשפט העליון בע”א 591/81 פורטוגז נ’ פורטוגז וע”א 210/82 גלבר נ’ גלבר מכוון בית המשפט לכך שחיוב מזונות בצרכים בסיסיים שווים לעני ולעשיר כאחד.
צרכים הכרחיים כוללים גם את השתתפות האב בתשלום במדור. בפסיקה נקבע כי השתתפות האב במדור תהיה על פי אחוז מסויים מסכום דמי השכירות. כאשר מדובר בקטין אחד, יחוייב האב ב-33% מתשלום דמי השכירות. כאשר מדובר בשני קטינים, יחוייב האב ב-40% מתשלום דמי השכירות וכאשר מדובר ב-3 ילדים, יחוייב האב בנשיאה ב-50% מן התשלום בעבור דמי השכירות.
הוצאות עבור חוגים, בילויים, חופשות, מתנות, שיעורים פרטיים, שיעורי נהיגה, עוזרת, צעצועים ועוד – אינן באות בגדר צרכיו ההכרחיים של קטין.