הצוואה היא כלי משפטי רב עוצמה. בידי המצווה הכוח לשלוט בגורל רכושו לאחר פטירתו ולקבוע מי יהיו יורשיו. כמו כן, שמורה למצווה האופציה להגביל את השימוש שיכולים לעשות היורשים בירושה, למשל, איסור על מכירה.
ככלל, המצווה חופשי לערוך צוואתו כרצונו ואינו תחת מחוייבות להוריש רכושו למשפחתו או לכל אדם קרוב אחר. ישנו חריג לכלל זה, קיימת הגנה לקרוביו של המוריש במידה והם תלויים במזונות המנוח. זכאותם נבחנת לאור הקריטריונים הקבועים בחוק הירושה.
צוואה יכולה להינתן בארבעה דרכים:
- צוואה בכתב ידו של המצווה – כדי שלצוואה זו יהיה תוקף מחייב עליה להכיל תאריך וחתימת המצווה. אף על פי שלצוואה זו תקוף מחייב, ניתן להפריכה בקלות יחסית על ידי תקיפת קריטריונים כגון מצבו הנפשי של המוריש אשר יבחן בהתאם לכתב ידו.
- צוואה בפני עדים – לצוואה זו תוקף מחייב. בדרך כלל צוואה זו נערכת על ידי עורך דין ונחתמת אל מול שני עדים. הצוואה יכולה שתירשם בכתב יד. יש צורך בחתימת המצווה ובחתימת העדים כי הצהיר בפניהם בכתב שזוהי צוואתו.
- צוואה בפני רשות – לצורך צוואה זו על המצווה להופיע בפני שופט, רשם בית משפט או נוטריון ולהצהיר צוואתו. לאחר מכן מוקראת בפניו צוואתו על מנת לאשר תוכנה.
- צוואה בעל פה – לצוואה זו תוקף מחייב אך ורק במידה ובנסיבות בה ניתנה האמין המצווה כי הוא עומד למות. תוקף צוואה זו מוגבל ל-30 יום. במידה והמצווה לא נפטר תוך 30 יום ממתן הצוואה, היא מאבדת את תוקפה.
