חוק יחסי ממון בין בני זוג

אם בני הזוג נישאו לאחר המועד 1.1.1974, כי אז יחול עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג. מה שאומר החוק הוא כי במקרה של פקיעת נישואין עקב גירושין, או במקרה של מוות, תקום לבן הזוג הזכות לדרוש את חלקו ברכוש המשותף.

ביום 5/11/08 הועבר בכנסת תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון המאפשר לבן הזוג לדרוש את חלקו ברכוש המשותף טרם פקיעת הנישואין, סעיף 5 לחוק יחסי ממון תוקן, ואפשר את החלת הסדר איזון משאבים גם בטרם פקיעת הנישואין, וזאת באם יתקיים אחד מהקריטריונים הבאים:

חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים הבאים:

הליך שבו מביע אחד הצדדים את רצונו לפרק את הנישואין.

תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, או תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג, או בקשה לשמירת זכויות.

הקרע בין בני הזוג במשך קיים כבר תקופה מצטברת של תשעה חודשים.

חלפה שנה מאז הליך להתרת נישואין.

החריג: ניתן לקצר את המועדים הללו הכל בהתאם לשיקול דעת ביהמ”ש או ביה”ד הרבני. במצב דברים בו קיימת אלימות בין בני זוג המעידה על קרע ממשי ביניהם יכולה אותה ערכאה שיפוטית לקצר את הזמן מתחת ל 9 חודשים.

לעניין נכסים עסקיים של צד אחד, ההלכה הפסוקה קבעה כי גם אם אחד הצדדים אינו משתף את הצד השני בנכסי עסקיו, אין לראות בכך שאותו הנכס אינו משותף, ודי בקיום מינימלי של חיים משותפים כדי להקים זכאות לשני הצדדים ליהנות מפֵּרות חיי הנישואין.

מועד הקרע:

הצדדים ואף בית המשפט ירצו לקבוע מהו מועד הקרע וזאת על מנת לניתן יהיה לחשב את הזכויות המגיעות למי מהצדדים עד לאותו יום, שלאחריו לא יוכל אף צד לטעון לזכויות בנכס או בזכויות כל שהם משקבעו הם מהו מועד הקרע.

כמובן שכל ההתחשבנויות ביםן הצדדים יהיו מהיום בו הם מוכרים כבני זוג או ידועים בציבור ועד למועד הקרע. בתוך תקופה זו כל מה שנצבר במשותף הנו של הצדדים בחלקים שווים אלא אם החליטו ביניהם על חלוקה אחרת, בהסכם יחסי ממון או בהסכם אחר.

חובות משותפים וכאלה שאינם משותפים:

הצדדים יישאו יחדיו בעול החובות המשותפים מכוח חזקת השיתוף

חובות שצברו הצדדים במהלך החיים המשותפים הנם בגדר חובות משותפים. ברור גם כי הצדדים ייהנו גם מהזכויות המשותפים.

חוב לצד ג’ לחב אחד מבני הזוג הנו חוב משותף על שהדבר לא יקנה לצד ג’ את הזכות לתבוע את בן זוג השני בגין אותו חוב. מי שיקבע אילו חובות משותפים ואילו לא, הוא בית המשפט או ביה”ד הרבני.

במקרה זה לא יוכל צד ג’ לפרוע את חובו מאותו צד שאינו בעל החוב. חזקת השיתוף חלה בין בני הזוג רק במישור הפנימי, ולא נועדה להקנות זכות לנושה חיצוני.