מה הדין לגבי בן מרדן?
על פי הדין העברי, כאשר ילד מסרב לשמור על קשר עם ההורה שאינו ההורה המשמורן, ואינו מקיים את הסדרי ראייה שנקבעו, ממרה את פיו, ואינו מכבד אותו, יכול להיות מוכרז ע”י בית המשפט “בן מורד“. ואולם אם יתברר כי הסיבה לנתק ו/או ל”מרדנות” נובעת ממחדל או מעשה הקשור בהתנהגות האב, לא יוכרז הילד כבן מורד.
ההכרזה על קטין כבן מורד עשויה להביא בתחילה להקטנת גובה המזונות ואם הקטין ממשיך להתכחש לאביו, אפילו לשלילת מזונותיו.
הכרזת הקטין כבן מורד הנו מצב הפיך וניתן להשיב את הגלגל לאחור, אם הקטין משנה את התנהגותו כלפי האב ומביע רצון כן לחדש עמו את הקשר, בית המשפט עשוי לחזור ולחייב את ההורה בהמשך תשלום מזונות הקטין.
בפועל, בתי המשפט יכריזו על קטין כבן מורד רק במקרים קיצוניים מאד, וזאת כאשר מרדנות הילד כוללת ביטויים בולטים, גסים ומעליבים, או הכרזת הקטין כי אינו מכיר באביו ואינו מוכן להיות איתו בקשר. אולם, בטרם יוכרז הקטין כבן מורד, יבדוק בית המשפט לעומק את הסיבה לנתק.
בע”א 425/68, משכיל לאיתן נ’ משכיל לאיתן, נקבע:
“…אין למדוד התנהגותו של ילד בגיל זה בקנה מידה של אדם מבוגר. בעיני דבר חמור הוא מבחינה חינוכית להשתמש בענין המזונות כדי להשפיע על הילד שיישמע לצו בית-הדין. ספק רב הוא אם זו הדרך לקרב את לב הילד אל לב אביו, אדרבא, יש לחשוש שדרך זו עוד תעמיק את הקרע ביניהם“.
