תביעת גירושין צריכה להראות עילה כנה לגירושין, אחרת, הצד שפתח את תיק הגירושין עלול לבלות שנים רבות בהתנהלות בבית הדין הרבני וגט לא יראה באופק. לכן צריך לנהל את ההליך באופן חכם ומחושב.
עילות האישה בתביעת גירושין נגד הבעל:
-
- טענת מום – בעל שאינו יכול לקיים יחסי אישות בשל סיבות הקשורות בבעל עצמו, כגון מחלות מסוכנות ומדבקות.
- בעל עקר שאינו מיכול להוליד ילדים.
- בעל שאינו מסוגל לקיים יחסי אישות.
- בעל המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו, בעל כזה ניתן לבקש להכריז עליו כמורד, וניתן יהיה לתבוע אותו בכתובה.
- בעל הנוהג באשתו שלא כדין – באלימות מילולית, פיזית נפשית כלכלית, מקלל, מכה, מעליב. לא די בהתנהגות חד פעמית, אלא יש להוכיח הישנות המקרים. גם במקרים אלה ניתן להכריז על הבעל כמורד.
- בעל אלכוהוליסט, נרקומן.
- מאיס עלי – האישה טוענת כי אינה יכולה להתקרב אל הבעל ולקיים עמו יחסי אישות משום שהתנהגותו ונתוני גופו נמאסו עליה.
- עזיבת הבית– עזיבה לפרק זמן ארוך תחשב כעילה לגירושין.
עילות הבעל בתביעת גירושין נגד אישה:
- טענת מום – אישה שאינה יכולה לקיים יחסי אישות מסיבות הקשורות בה כגון מחלות מסוכנות ומדבקות.
- אישה עקרה – שאינה מסוגלת ללדת מעל עשר שנות נישואין.
- אישה המסרבת לקיים חיי אישות– לבעל תקום עילת תביעה והאישה אף תוכרז כמורדת.
- עוברת על דת – מכשילה את הבעל במתכוון לעבור על דיני הדת היהודית, כמו הכנת או הכנסת מזון לא כשר, נוהגת באלימות מילולית, פיזית נפשית, מקללת, מגדפת עולבת בבעל, נוהגת בחוסר צניעות וכיוצ”ב. והיה והבעל על אף זאת ימשיך לחיות עמה ויסלח לה, כי אז לא יוכל בשלב מאוחר לתבוע את חיובה בגט בשל מעשים אלה.
- מעשי כיעור – מעשים שנעשו ע”י האישה אשר יש בהם כדי לחשוד כי זנתה תחת בעלה. והיה ומעשי הכיעור יוכחו, כי אז יש בידי הבעל עילת גירושין מספקת כדי לגרש את אשתו, אלא אם סלח לה, כי אז יוכל להמשיך לחיות עמה.
- אישה שזנתה תחת בעלה ( בגידה ) – במקרה זה, הבעל יצווה לגרש את אשתו והיא תהא אסורה על בעלה, גם אם יטען כי הוא סולח לה. גם שלום בית לא יעמוד לה.
- אישה שעזבה את הבית – אישה העוזבת את הבית מסיבות שאינן מקובלות על בית הדין.
