מעבר למזונות ההכרחיים, גובה תשלום מזונות הקטינים שבהם מחוייב האב נקבעים בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלו, ובהתאם לנכסיו.
בית המשפט נוטה להתחשב בהכנסה גבוהה של האב בעבר גם אם הכנסתו כיום נמוכה יותר. באותה מידה קובע בית המשפט מזונות בהתאם לרכוש שיש לאב.
בע”א 239/85 עמיצור נ’ עמיצור, נקבעה ההלכה לפיה כאשר בא בית המשפט לקבוע את שיעור המזונות ואת היקפם, יש להתחשב ביכולת השתכרות של הנתבע. ובמסגרת זאת, יש לבדוק, האם מיצה הנתבע את האפשרויות להשתכר ולקבל הכנסות, בין מיכולתו להשתכר על פי מקצועו וכישוריו, ובין מנכסים שיכולים להניב לו הכנסה. “ייחודה של הלכת עמיצור וחידושה הם, שיכולתו הכלכלית של האב לשאת בדמי המזונות אינה נקבעת רק על פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת בנסיבות מסוימות, אלא על פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו”. מתוך ספרם של עו”ד הרב אבישי גריידי ועו”ד נסים שלם, “מזונות ילדים הלכה ולמעשה”, פרק 10 עמ’ 61.
ראוי לציין כי ישנם יוצאים מן הכלל וכל מקרה נמדד לגופו. אם דמי השכירות חורגים שכר ריאלי, הרי שהשתתפות האב במדורם הקטינים תוגבל עד לתקרה מסויימת, הכל בהתאם לשכר דירה ריאלי באותו אזור.
