נכות של האב וגובה חיובו במזונות

מה הדין בעניין אדם נכה הצריך לזון את ילדיו?

בתמ”ש 82411/97 כ.ד. נ’ כ.י, קבע כב’ הש’ גרניט, כי בנסיבות בהן אין לנתבע כל הכנסה ממנה יכול הוא לזון את ילדיו ואין לו גם אפשרות לצמצם את הוצאותיו ו/או להגדיל הכנסותיו, וזאת לנוכח נכותו, הרי ש: “אין מנוס אלא מלאמץ את ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון בנסיבות בהן האב חסר השתכרות וכושר השתכרות (נכה, מוגבל, אלכוהוליסט, צורך סמים). בית המשפט העליון קבע בשורת פסקי דין כי בנסיבות כאלה, יש לאפשר לילדים למצות את זכותם לקבל את מזונותיהם באמצעות המוסד לביטוח לאומי, לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל”ב – 1972. (ר’ ע”א 160/89 אלבז נ’ אלבז, דינים עליון; ע”א 436/99 יפרח נ’ יפרח, תקדין עליון; ע”א 4433/92 יוסיפוב נ’ יוסיפוב, תקדין עליון; רע”א 4445/96 בר-נוי נ’ המל”ל, פ”ד נא (4) 571)“.

מה הדין לגבי גובה חיוב המזונות?

“הלכת צינובוי” של ביהמ”ש העליון (בע”מ 2433/04), וכן ע”א 6765/95 קרמר נ’ קרמר, תקדין עליון 96(1), 539, קובעים, כי בחישוב מזונות הקטינים, אין להתעלם מצרכיו של האב למדור ולמשק בית עצמאי משלו. (ר’ גם ע”א 7986/95 פולוניצקי נ’ פולוניצקי, תקדין עליון 97 (2), 63).